כתבות
הדהודים
פסגת ההר המהדהדת...
יד ביד פסעו דוד ואביו במעלה ההר עטופים במעילים וכובעים חמים, השלג הלבן מכסה כליל את ההר, אך נחושים הם לכבוש את הפסגה...
לאחר מספר שעות של טיפוס, הם עשו זאת, הם הגיעו לפסגה. האושר והשמחה הציפו את ליבם על ההישג המרשים.
הריע דוד בקול רם וצעק: "הייי כבשנו את פסגת ההר".... אך הנה לפתע שומע הוא קול צועק חזרה "הייי כבשנו את פסגת ההר...." , דוד הביט סביבו, לימין וגם לשמאל, אך לא ראה אף אדם על ההר מלבד אביו שישב על השלג הצח והפיג את צמאונו בכוס תה מהביל.
" מי אתה" ? צעק דוד, ושוב שומע הוא מצדו השני של ההר את אותו הקול שואל בחזרה : "מי אתה?" "אני שאלתי מי אתה, תענה לי" – צעק דוד, ושוב הקול מחזיר לו בדיוק את אותה השאלה.
האב התבונן במתרחש, אך לא אמר מילה. דוד התחיל להתרגז על החוצפן שעונה לו על כל שאלה בשאלה. ופתח במריבה, אשר תוכנה היה, מי הגיע ראשון להר...
מרגע לרגע המהומה גדלה יותר ויותר, דוד צועק והחוצפן בצד השני צועק עליו בחזרה.
פרץ דוד בבכי מר ופנה לאביו: "אבא יש כאן מישהו שאומר שהם הגיעו ראשונים להר, והוא דיבר אליי לא יפה, ואפילו פגע בי...
באמת ??? אמר האב, בוא והראה לי מי דיבר אליך לא יפה ונטפל בעניין. דוד שהרגיש בטוח ליד אביו צעק שוב : "איפה אתה, הנה אבא שלי לידי, נראה אם תעז לומר לי משהו"
הקול לא פחד אף לרגע ומיד השיב לו בדיוק את אותו המשפט: "הנה אבא שלי לידי....". אבא אתה שומע גם הוא קרא לאבא שלו, אני פוחד...
אל תדאג אמר האב לבנו, אני אשוחח עם אביו," שלום" פנה האב, "שלום", שמע דוד את הקול משיב לאביו, "מה שלומך, ידידים אנחנו זה מכבר, אה"...? וכך גם הקול משיב, המשיך אביו של דוד את השיחה: "ביקשתי מבני שידבר יפה לבנך", והנה דוד שומע את הקול עונה כי הוא גם ביקש מבנו שידבר יפה..
עכשיו, פנה האב לדוד ואמר לו, הנה אתה שומע? הוא לא רוצה לריב אתך, דבר אליו יפה והוא ידבר אליך חזרה יפה.
בתחילה דוד לא הסכים בשום פנים ואופן, הוא ניסה להתנגד, אך לאחר מספר דקות החליט להיות גיבור ולומר לו, "היי חבר אני סולח לך", והנה זה פלא, חברו מהצד השני ענה לו בדיוק אותו הדבר. המשיך דוד ואמר, "אני אוהב אותך, סתם כעסתי ואני מצטער אם פגעתי בך".... וכאשר הוא שמע את הקול עונה לו את אותו דבר הוא נרגע לחלוטין.
אביו עצר אותו משטף הדיבור והסביר לו: "בני יקירי, אנו על פסגת ההר, המקום פתוח וריק, סביבנו רק הרים, אין אף אדם שנמצא כאן על ההרים, הקול היחיד שאתה שומע זה הקול שלך החוזר אליך בהד מההרים. כל צליל שאתה משליך לאוויר פוגע בהר אחר ומחזיר לך רק את ההד של מה שאמרת.
כאשר בחרת לומר את כל המילים הפחות נעימות ובחרת לריב, ההדהוד היה בהתאם , וכאשר בחרת מילים נעימות, והיית עם תחושות חיוביות קיבלת בדיוק את אותו הדבר בחזרה.
ייתכן ואיננו מבינים כיצד לא עלה בדעתו של הילד שאת קולו הוא שומע. אך האמת היא כי בחיים לא פעם אנו מוצאים את עצמינו כועסים ורוטנים על החברה, על השכנה, על הבעל, ובכלל על העולם כולו. ואז אנו שואלים למה עשו לי , לקחו לי גנבו לי, השחיתו לי, הרסו לי.... ואנחנו לא שמים לב שזה בדיוק ההדהוד שלנו, מה שהשלכנו ליקום זה מה שאנו מקבלים.
אחת התלמידות שלי ישבה מולי באחד מהמפגשים הראשונים שלנו יחד, ופיה לא פסק מתלונות על בן זוגה, נתתי לה לדבר ולשפוך מספר דקות ואחר כך ביקשתי ממנה לערוך רשימה של הדברים הגרועים שהיא רואה בבן הזוג שלה, לאחר מכן שאלתי אותה, האם ייתכן שהיא לוקה גם בדברים אלה? הייתה שתיקה, המשכתי לקרא הלאה מתוך הרשימה, עברתי תלונה אחר תלונה, ואני רק שואלת מבלי לחכות לתשובה, לפתע היא פרצה בצחוק של מבוכה. מה קרה שאלתי?? והיא ענתה לי בקול חרישי, כן נכון אני גם עושה כמעט את כל מה שרשום כאן,
על זה נאמר: "כל הפוסל במומו פוסל" אם אנחנו מזהים באחר פגם כלשהו, שמציק לנו, ומוציא אותנו מדעתנו, אל לנו לכעוס על בעל הפסול הלזה, אלא להודות לו שלחץ לנו על כפתור ההפעלה, בדיוק במקום בו אנחנו צריכים לעשות עבודה על עצמינו, וכאשר נהיה שלמים בנקודה זו, אנו נראה כי החבר הקרוב יתחיל אט אט לענות לנו באותה הדרך. ואם נמשיך להתמיד בדרך זו אנו נוכל לחיות חיי שלווה ורוגע מתוך שלמות פנימית אמיתית.
