כתבות

דמותי המשתקפת

"אוי כמה אני צמא", אמר הסוס לעצמו... "אלך לי לאגם הסמוך, כדי להרוות את צימאוני הרב. פסע הסוס לעבר האגם ונעמד על שפת האגם. הרכין הסוס את ראשו על מנת לשתות, והנה הוא מבחין  בבועה של סוס משתקפת במים שמנסה גם היא לשתות מימי האגם, "הי מי אתה,? למה אתה רוצה לשתות לי את המים שבאתי לשתות? תסתלק מכאן !" צעק הסוס לעבר הדמות, אך הסוס השני לא זז, ויותר גרוע מכך, הסוס השני התחיל לצעוק עליו בחזרה. כעס הסוס  מאוד על חוצפתו על של הסוס השני והחליט שהוא לא יוותר בשום אופן, ואז בחר הסוס לבעוט בפראות במימי האגם במשך דקות מספר, והתבונן שוב במים, הדמות כבר לא השתקפה יותר באגם, או אז נשם הסוס לרווחה ואמר בגאווה: "פחדן שכמוך, בשנייה העפתי אותך, מה חשבת שתצליח לגבור עליי?"  גאה בניצחונו המוחלט, קרב הסוס שוב לאגם וניסה לשתות להנאתו,

אכן לאחר שהצליח להסתיר את הדמות שתה הסוס והרווה את צימאונו אך המים עכורים היו מהחול שעלה מקרקעית האגם אשר בעט בה ,

פעמים רבות בחיינו, אנו עושים בדיוק את מה שהסוס עשה. כאשר מישהו פוגע או מעליב אותנו או גם כאשר נדמה לנו שפגעו בנו, אנו נכנעים לעוצמות הרגש שמשתלטות עלינו, ומרשים לעצמנו להגיב בצורות שונות ומשונות, פעם בפגיעה חזרה, פעם בכעס נוראי, ופעם בנקמה כזאת או אחרת. אמנם, באותו הרגע כאשר אנו מגיבים אנו בטוחים שהנה ניצחנו במלחמה כיון שהעלבנו או הגבנו כהוגן לאותו אדם שפגע בנו ובכך אנו בטוחים שהצלנו את עצמנו.

האם תגובה כזאת אינה דומה בדיוק לתגובתו של הסוס כאשר בעט במימי האגם? התשובה היא בוודאי שכן, המציאות היא שכאשר אנו מגיבים מיד לדברים הנאמרים לנו אנו יכולים לפגוע בעצמנו הרבה יותר ממה שפגעו או שנדמה לנו שפגעו בנו.

אז אם כך, השאלה היא למה אנו מגיבים בלי לחשוב? התשובה היא שדבר זה נובע מכך שלפעמים אנו שוכחים את העיקרון, של כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ויותר מכך, בכל פעם שאנחנו מזהים דבר מה שמכעיס אותנו, או גורם לנו אי שקט אצל השני, הווה אומר שיש בנו חלק מהבעיה אותה אנחנו מזהים בשני, אחרת לא היינו מצליחים להיות ערים לכך.(זה לוחץ לנו על יבלת כואבת אצלנו) והעבודה העיקרית שאנחנו צריכים לעשות, במקום לתקן את השני, זה להזמין את עצמינו לשיחה ולהתבונן איפה זה פוגש אותי, על איזה נקודה לחצו לי, ומה משקפים לי , וברגע שנעמיק בעבודה פנימית בעצמנו, חיינו יקבלו משמעות שונה,

ראשית ניקח אחריות על חיינו ועל מעשינו,

ובנוסף נדע להודות לבני האדם הסובבים אותנו ולהוקיר את חלקם בתיקון עצמנו ובהשלמת ייעודנו

זה הלימוד האינטנסיבי אותו אנו למדות אחת לשבוע ומשלבות בו את המוזיקה שמפגיש אותנו בצורה כל כך נעימה עם הרגשות החששות והחוויות הטובות יותר והטובות פחות, ועושות עבודה המשקפת לנו את עצמינו שלא ניפול למעשיו של הסוס חלילה, ונהיה תמיד במבט נכון ומכוון להיטיב עם עצמנו ועם סביבתנו,