כתבות

ביטחון עצמי, מהו?

לא פעם שואלים אנו את עצמינו,

 האם שוכן בתוכנו הביטחון העצמי?

מהו בכלל ביטחון עצמי?

וכיצד נזהה את בעלי הביטחון?

בטחון עצמי מתחלק לכמה חלקים:

הביטחון בעצמי- אני מאמין שיש בי היכולות להצליח לכבוש את המטרות אותן  היצבתי לעצמי.

בטחון עצמי – אומנם ביטחון אבל עצמי/ עצמאי, אין טוב ממני , רק אני על המפה, בשבילי נברא העולם, אף אדם בעולם לא יגיע להישגים שאני אגיע.

ההבדל בין השניים דק מאוד,

האדם בעל הביטחון העצמי הנכון והבריא, אשר מאמין ביכולותיו, מאמין גם שכל אחד ואחת מבני האדם ניחן במתנות רבות, כישרונות, חכמה, ניסיון חיים, למידה מכישלונות, זהירות ושימת לב בלקיחת החלטות, יודע להבחין בין טוב לרע , ובמידה ומתקשה לראות את התמונה הכוללת כיון שהוא חלק מתמונה מושלמת, בוחר לו אדם נוסף להתייעץ אתו או מאמן שיאיר לו את דרכו,

בעל הביטחון הלזה יודע ומכיר את מעלותיו ואף את חסרונותיו , ולפיהם מתנהל, היכן לטעון והיכן לפרוק.

אנשים אלה בדרך כלל רגישים לזולת, מקשיבים ומשתפים, ולא פעם ישמחו לקבל עצה או הכוונה נכונה לחיים ונקודות מבט שונות של הסביבה,

עליהם נאמר :"מכל מלמדי השכלתי"...

לעומתם יש את האדם היוצא בכרוז "אני ואפסי עוד" בי יש הידע, הדעת על כל דבר בחיי, תמיד אני הצודק, אין לאף אחד רשות לעלות לבמה שלי, אני המחליט, אני הכופה את דעתי ורצונותיי על כולם, ואני
 

ורק אני יודע מה טוב לי, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות, ואף אחד גם לא ממש מבין במשהו...

בדרך כלל אנשים אלה יהיו קולניים במיוחד, ותמיד ישמיעו את עצמם, לא משנה להם אם הם צודקים או לא, הם יהיו בעלי המילה האחרונה החורצת את גורלות האחרים מבלי שמגיע להם ...

ואם יקום מתנגד למהלך להתווכח עם האדם, יוכיחו לו אותם אנשים את צדקתם, למרות שבלב פנימה הם יודעים שהם טעו, ועל אף שכעת הם יחידים מול מערכה שלמה החושבת אחרת, הם ימשיכו לומר ולהתעקש על דעתם.  כל זה נובע מחוסר ביטחון משווע, הם אינם מסוגלים לקבל שישנם דברים שהם אינם מבינים בהם, לא מסוגלים לקבל שיש אנשים שונים בעולם, כל אחד בתחומו על מנת להעשיר את הידע, ואין דבר כזה או יכולת לאדם להבין בהכל , אם יכול היה האדם לעשות הכל לבדו, היה נברא האדם לבדו .

אנחנו מכירים את הגמרא במסכת תענית  שאומרת           

"או חברותא או מיתותא"

אדם לבדו ללא חברים מעדיף את המוות על פני חיים שכאלה, החברה מהווה גלגל שיניים ואפשרות להתקדם ולצמוח בחיים.

בשנות ההוראה שלי כאשר הייתי מקבלת דו"ח ממורה מקצועית שהכיתה הרעישה והיה קשה להעביר שיעור בכתה, הייתי מעבירה באותה כיתה את הפתגם בארמית שמופיע בתלמוד בבלי "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" אם ניקח לדוגמא קופת צדקה, ונשלשל לתוכה מטבע או שניים וננענע את הקופה, הרעש אשר ישמע ממנה יהיה מחריש ולא נעים לאוזן כלל וכלל, אך כאשר הקופה תהיה מלאה מטבעות עד לסף הפתיחה, וננסה לערבבה ולהפכה לכל הכיוונים, לא נשמע קולה.  כששאלתי את תלמידותיי מה למדתן מכך?

התשובות היו ברורות,

ככל שאדם מלא יותר, נשמע פחות".

האנשים הדברנים והקשקשנים יתר על המידה, שאינם נותנים במה לאף אדם,

עושים זאת בדרך כלל בשל הבור העמוק שנפער בתוכם של חוסר בטחון עצמי, אבל כלפי חוץ לא פעם חושבים אותם בעלי הביטחון החזק ביותר, שהם עושים רושם כאילו לא פוחדים מאף אחד והולכים עד הסוף עם כל דבר, אך זה רק כדי לנסות להראות לעולם שהם על המפה " תפחדו לדבר לידי, אני הצודק" וזה מקנה להם איזה סוג של היאחזות בהזיות שלהם, מה גם כאשר פוחדים מהם אף אחד לא מנסה להיכנס לעולמם הפרטי, הם מרחיקים מהם את כולם שלא יגיעו למצב שהם חושפים את עולמם וכאבם מול הזולת. אך אם יעמיקו וישכילו להבין שככל שיהיו מסוגלים להתמלא מדעות הסובבים ירחיבו את קו המחשבה, יגדילו ראש להרחיב אופקי חכמה, ישתפו, יקשיבו וידעו לקבל באהבה ובהבנה ביקורת בונה, כך יזכו לאוזן קשבת ולאהדה ועולמם המבולבל והרגשי ייהפך לרגוע שלו ושלם.

חסרי הביטחון - סוג נוסף של אנשים שעליהם אין עוררין ואף אחד אינו חושב שהם בעלי בטחון.

הליכתם ודיבורם מהוססים, כמעט ולא נשמע קולם, גם כאשר הם הטובים ביותר בסביבתם בתחום מסוים, ויש בהם ידע רב, הם לא יחלקו אותו עם שאר חבריהם, מהחשש של "מה יאמרו"..

אנשים כאלה מרגישים נספחים לעולם, שלא מגיע להם כלום וכל מה שיש להם זה בחסד, ומתוך ההרגשה הזאת הם פועלים. לא פעם אם נתבונן לעולמם הפנימי של אנשים אלה, נראה כאוס גדול, נגיע לעולם התוהו.

יש להם שאלות המטרידות אותם:

לשם מה אני חי? למה זה מגיע לי? אני לא טוב בכלום....

ופעמים רבות נגרמת להם הרגשה זו או דיכוי זה ממשפט אחד של הורה/מורה/חבר/ה שלא היו קשובים לעולם הפנימי שלהם כילד קטן, וכל עתידם הפך זר ומנוכר.

אני פונה אליכם קוראים/ות יקרים/ות תנו שימת לב לסובב, היו בעלי הביטחון העצמי הבריא והאיכותי, תנו לסביבה שלכם להיות חלק, תשפטו ותשתתפו

בחוויות האחד של השני, תנו לאדם העומד מולכם לראות את האור שבו.

וזכרו , אם יש אור נוסף בחדר, החדר רק מאיר יותר, וכשחלילה נחשיך את האדם, גם עוצמת האור שבנו תיחלש, לכן האירו את הטוב.

לאנשים שבתוכנו המזדהים ומתחברים ומזהים אצלם איזה פגם או קושי או חסרון ידע או סתם זקוקים לדחיפה קלה, להעצמה אישית ולהגדלת הביטחון אל תחששו לפנות לאנשי מקצוע כדי שהעולם שלכם יראה טוב יותר.

וכאן המקום לספר על מיזם חדש אותו פיתחתי בעקבות המחקר שערכתי במשך מספר שנים, ובו גיליתי שכל אדם מסוגל לשיר

(אין הכוונה להיות זמר אלא לשיר נכון ברמה הבסיסית ללא זיופים)

וכשפגשתי במישהי שמזייפת, ידעתי ששם יש על מה לעבוד מבחינה רגשית, זה יושב לה על איזו יבלת חבויה או קושי שעצור בתוכה.

לכן החלטתי ללמד את הפיתוח קול לא כטכניקה בלבד אלא בשילוב העצמה וחיזוק הביטחון בדיבור ובשירה,

השיטה היעילה ביותר להעצמה, לבניה אישית ולמקצועיות בשירה

כי ברגע שתדעי להאיר את עצמך ולהכיר ולהוקיר את תכונותיך ומעלותייך תוכלי להאיר גם את סביבתך, ובימי בין המייצרים שהעולם נצמא בחושך ובעצב גדול, הדליקי קצת מהאור שידחה הרבה מהחושך.