מאמרים

מבעד למשקף הסדוק

חול המועד סוכות ע'ז

כתבה : שרית יגודיוב

ערמת הספרים , הגמרות הפתוחים, והמשקפיים לצד כוס תה חמים והרב, הרב יושב בסוכתו מקשיב, מחייך וחושב כאחד.

חצר הבית היה עמוס באנשי מעשה אשר באו להתברך,

בשעה זו החצר הפכה להיות בית מדרש לחכמים,

כל העוברים והשבים ברחוב, ניסו להנציח את המחזה , צילמו מכל זווית אפשרית את מגוון האנשים הרבים ששהו באותה עת יחד .

השמש אשר מטבעו אדם נעים הליכות, עבר בין האנשים הרבים והכניסם לפי סדר הגעתם לרבם.

בפתח שער החצר נעצר רכב מסוג מרצדס עם מיטב הפינוקים, מתוכו ירד גביר אשר נחת בארץ אמש וכרגע הובא להתברך לאחר שחברו הטוב סיפר לו גדולות ונצורות על הרב, "אחד הגדולים, אחד בדור" כך התבטא,

כעת ציפה הגביר בקוצר רוח להיכנס לבית הרב, 

משום מה לא היה צריך להמתין ומיד השמש הבחין בו והכניסו אל חדרו של הרב. בעוד מספר דקות אכניס אותך לסוכה של הרב אמר השמש ויצא מן החדר.

הגביר התבונן סביבו, ראה עמודות עמודות של ספרים, שולחן ומספר בודד של כסאות ,הלה רצה להישען על השולחן על מנת להתיישב על הכיסא החום שהיה בריפוד מעט קרוע, אך שמע קול שבירת עץ, עזב את השולחן מחשש שיתפרק למול עיניו , נדהם מהדלות ששררה בבית .

היכן הסלון, הספות , מה זה הצפיפות הזאת, הרהר בליבו הגביר.

הגביר יכול להיכנס, שמע הגביר את קולו של השמש ,

עם כניסתו של הגביר לסוכה התפרץ ללא משים :"כבוד הרב, היכן הרהיטים שלך ???

הרב שלא התבלבל, מיד  השיב בשאלה, והיכן הרהיטים שלך ???  שלי ?? אני גר בארצות הברית בבית בן 10 מפלסים, כל הפינוקים האפשריים, יש לי מערכת דיבור אלקטרוני , אני אומר והכל נעשה, רצפת מיזוג חמה וקרה, וכן מכונת מזון ושתיה שמוגשים לצידי בכל שעה, מלבד העוזרות והמנקות... וכן אני מנהל קומת משרדים מפוארת במנהטן, ענה הגביר וניכר היה שגבה ליבו מעצם המחשבה על נכסיו הרבים... והיכן הם עכשיו המשיך הרב לשאול? הגביר לא הבין את השאלה ? עכשיו יצאתי לכמה עסקים קטנים, אני נודד בכמה ארצות ושב לביתי . גם אני ענה לו הרב, אני כאן בבית הדל הזה לכמה יעודים קטנים שאני צריך למלא, ומכאן כאשר אשוב לביתי אקבל כל טוב, יש לי ערים שלמות, בניני רבי קומות, כסף וזהב מטוסים וכל טוב, ההבדל ביני ובינך שאני אשוב אליהם רק אחרי 120 שנה שלי ואקבלם בעולם הנצח, ואתה מקבל אותם רק באותם 120 שאתה בעולם ואחר כך נלקחים ממך.

נבהל הגביר מהמילים החדות שחדרו לאוזניו כמחט מכאיבה,

מה הרב מקלל אותי ?? שאל הגביר.

חלילה ענה הרב, תגיד לי גביר יקר, מה שלומך, מה עם השמחה שלך ?

התפלא הגביר , כיצד הרב יודע? בדיוק לשם כך הגעתי לכבודו, אני מרגיש שחסר לי שמחת חיים, יש לי הכל אבל ההרגשה חלולה כאילו אין לי מאום.

הרב חייך , אחז בידו של הגביר ואמר.

אנחנו כרגע בחג הסוכות, בו נצטוונו לצאת מבתינו  לדירת עראי, וכתוב על חג מיוחד זה שהוא זמן שמחתנו, מדוע דווקא חג זה הוא זמן שמחתנו, היינו מצפים שדווקא חג החירות בו נצטוונו להוציא את הכלים הנאים ולהרגיש כבני מלכים זה יהיה זמן שמחתנו,

אך דווקא סוכות נקראים זמן שמחתנו וממנו אנו שואבים את השמחה לכל השנה כולה הכיצד???

על מנת להבין איך מגיעים לשמחה ננסה לבדוק מה הדבר שגורם לך להיות בעצבות. הביט הרב לתוך עיניו של הגביר על מנת לשמוע תשובתו,

הייתי האדם הכי עשיר בעירי וכרגע הגיע אדם נמרץ צעיר שהצליח בשנה אחת בלבד לעבור את נכסיי בכפלים, ודבר זה מפריע לי עד מאוד, סיים הגביר את דבריו שדמעות זולגות מעיניו,

כן ענה הרב כאשר אדם רואה שלחברו יש יותר ממנו, דבר זה גורם לו לקנאה, ולהרגיש חסר, ברגע ששולטת באדם הקנאה, ליבו מצטמצם, ונעשה צר עין , ממילא עצוב מדוע חברו השיג יותר ממנו,

לכן ,תבין מדוע אתה יושב לצידי כרגע בסוכה.

 אחרי הימים הנוראים בהם התמלאנו כל כך הרבה קדושה, ולאחר שביום הכיפורים התנקינו מכל עוונותינו, עכשיו הזמן להתמלא, וכיצד?? אומר לנו בורא עולם, צאו לסוכות, תעזבו את הפאר וההדר שיש לכם בבית, והיו שווים, היו פשוטים, אז ממילא אין קנאה ואין תחרות, מדרגתו הרוחנית של האדם מתעלה ממילא שורה השמחה , ומכאן ברור מדוע חג זה הוא זמן שמחתנו וממנו שואבים שמחה לכל השנה כולה.

 השמחה באה על ידי שירה, " אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב"

לכן בימים אלה היו מקיימים שמחות בית השואבה , רוקדים, שרים ושמחים כל הלילה, גם יונה הנביא שהשתתף בשמחת בית השואבה התעלה וזכה לדרגות הנבואה מתוך השמחה.

השירה שמעלה את האדם למדרגות גבוהות ביותר עד להשראת השכינה ולדרגות נבואה גבוהות, כמו שכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' "

לא לחינם אומר רבי נחמן שאילו לא הייתה ניתנת תורה לישראל היו הם לומדים את חכמת המוסיקה.

ופתח הרב עם הגביר בשירה וזמרה, ושמחת בחגיך והיית אך שמח...

הממתינים אשר שמעו את רבם פתח בשירה, הצטרפו גם הם , ונעשתה השירה עולה ופורצת, מלאת קדושה , עטופה אהבה, ולגביר לא נותר אלא לנשק את ידי רבו , ולהבין שכדאי ומומלץ להרגיש שווה, כיון שהכל מידיו , והוא נותן על מנת לתת, ולא על מנת להתגאות.

אביא בפניכם מקצת מהרגשותיי לעשייה המבורכת שנעשית בבית הספר למוזיקה YOUR SOUND

אני כמנהלת בית ספר למוזיקה וכמאמנת אישית, יכולה להעיד על תלמידותיי, שמגיעות לדרגה גבוהה, כולן מרגישות שוות , ובכל פעם שאני צופה בהן מהצד , אני נזכרת בחג הסוכות שמאפיין את השוויון , את הפשטות ואת האחדות.

 בית הספר שלנו מכשיר זמרות ומוציא אותן להופעות,  כמה כוחות נפש צריך בשביל להתחרות מול חברה , אז זהו שלא, כאשר כולן יצאו מבתי הפאר לסוכה, שבמקרה הזה הסוכה היא בית הספר למוזיקה YOUR SOUND שנותן לכולם הרגשת שייכות והרגשת ביטחון וכולן שוות, ואז ממילא כולן מתאחדות ונעשות כמשפחה אחת גדולה של תלמידות מפרגנות ומהשנה הזאת שואבות אופי, ושמחה , וביטחון לכל השנים כולם.

הלוואי ונזכה להיות בשמחה אמיתית , שמחה של קדושה כל הימים, ונשפיע אור ואחדות על כל סובבינו תמיד.